<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרי"ד</h1>
<h2>דף ב.</h2>
סברוה מאי מחיצה גודא כדתניא גרסי' דליתה משנה. אמר לו גדור חזרה ונפרצה אמר לו גדור. תרי זימני קתני לה לאשמועינן דאע"ג דבתרי זימני אוסיף מאתים לא מיתסר הואיל ובחדא זימנא לא אוסיף שרי דבכל זימנא וזימנא בטיל ליה והוה ליה כמעביר עציץ בכרם דלא מתסר אלא בתוספת כדדרשינן בכל הבשר ואסמכוה רבנן (אמתים) [אמאתים]. נתייאש הימנו ולא גדרה הרי זה קידש. הא (דדמי) [דרמי] על בעל הכרם לגדור לא משום דעל המזיק להרחיק את עצמו אלא משום דאילו הוא גורם ההיזק כאילו הוא מעביר עציץ נקוב ובו גפנים בתבואה. ומהכא (ד)שמעי' (בבא) [בבבא] קמא פר' הגוזל קמא דינא דגרמי. ומשום הכי שיבשו הספרים לגרוס דתנן דשמעינן מינה דינא דגרמי. ומוקי לה כר' מאיר משום ההיא משנה דהמסכך גופנו על גבי תבואתו של חבירו דמתני' היא ור' מאיר היא ומשום סתם משנה ופליגי ר' יוסי ור' שמעון בסיפא דההיא במסכת כלאים. ודחי לה תלמודא משום דההוא דהמסכך בידים הוא ומשום הכי חייב ולא משום דינא דגרמי. ומייתי הך ברייתא דמחיצת הכרם דלאו בידים ובעל כרחך ר' מאיר דהמסכך היא [דלא אשכחן] דאסר אלא ר' מאיר ולא שני ליה בין בידים (למימלא) [לממילא]. והיינו דקאמר התם מני ר' מאיר היא דלא מגופא שמעינן דברייתא היא אלא מסתם מתני' דהמסכך. וטעמא דהך ברייתא משום דינא דגרמי ולא משום דעל המזיק להרחיק. דקיימא לן כהך מתני' כר' יוסי דעל הניזק להרחיק את עצמו היכא דליכא דינא דגרמי והכא נמי דלא הוי גירי דיליה כדאמרי' בלא יחפור גבי משרה וירק.
